מקור משנה נגעים י״א:ז׳
7 קַיְטָא שֶׁיֶּשׁ בָּהּ פִּסְפָּסִים צְבוּעִים וּלְבָנִים, פּוֹשִׂין מִזֶּה לָזֶה. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַהֲרֵי הוּא פִסְפָּס יָחִיד. אָמַר לָהֶן, לֹא שָׁמַעְתִּי. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה בֶן בְּתֵירָא, אֲלַמֵּד בּוֹ. אָמַר לוֹ, אִם לְקַיֵּם דִּבְרֵי חֲכָמִים, הֵן. אָמַר לוֹ, שֶׁמָּא יַעֲמֹד בּוֹ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת, וְהָעוֹמֵד בַּבְּגָדִים שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת טָמֵא. אָמַר לוֹ, חָכָם גָּדוֹל אַתָּה, שֶׁקִּיַּמְתָּ דִּבְרֵי חֲכָמִים. הַפִּשְׂיוֹן הַסָּמוּךְ, כָּל שֶׁהוּא. הָרָחוֹק, כַּגְּרִיס. וְהַחוֹזֵר, כַּגְּרִיס:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה נגעים י״א:ז׳
7 כ שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כַגְּרִיס וְלֹא יוֹתֵר. הָרַ"שׁ. כְּלוֹמַר, דְּאֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בוֹ שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, דְּכֻלּוֹ בֶּגֶד אֶחָד הוּא. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
8 כא וְדַוְקָא מִצַּד אֶחָד, אַף שֶׁרְחוֹקִים, אֲבָל מִצַּד זֶה לְצַד אַחֵר לֹא, אֶלָּא אִם כֵּן בְּעוֹרוֹת: